אינטנסיביות של מערכות יחסים בימי קורונה

התמודדות עם השלכה בימי קורונה 2020

קיימת סכנה שבאופן טבעי נשליך אחד על השני חלקים מעצמנו.

המצב ההשלכתי הוא בעצם מנגנון הגנה.

במקום להתמודד עם נושא לא פתור בעצמנו אנו מייחסים אותו לאחר.

זה לא שאנו מתחמקים באופן מודע מהתמודדות זו.

אלו תהליכים בלתי מודעים בדרך כלל אשר מתרחשים באופן אוטומטי.

 

לדוגמא:

בימי הקורונה עולים ומתגלים רגשות ופחדים סמויים החבויים בנו
בימי הקורונה עולים ומתגלים רגשות ופחדים סמויים החבויים בנו

הורה שיש לו עניין בלתי פטור עם הגשמה מקצועית עלול להשליך על ילדו.

הרבה חרדות בנושא הלימודי.

ובתקופה זו. בימים בהם הילדים לומדים בזום, זה יכול לעורר בעיות רבות.

לילד יהיו קשיים בגלל המערכת של הלמידה מרחוק.

זה יעורר חרדה מוגזמת אצל ההורה.

הוא יגיב באופן קיצוני לקשיים של הילד מה שיגרום לילד הרבה מתח וחוסר שקט.

כי כאשר משליכים עליך חלקים מנפש המשליך, זה כאילו "חי בך" ומייצר חוסר שקט ובלבול.

לעומת זאת הורה שרגוע בנושא קריירה ולימודים יוכל הרבה יותר בנחת להיות לעזר לילדו ומכאן ייפתח מעגל השפעה חיובי.

 

ישנה עוד המון דוגמאות להשלכה:

אדם שפוחד להתבגר או שחושש מזקנה ישליך את זה על אמו אביו או אשתו ויחוש אי שקט בקרבתם.

אלו פחדים ששכבו רדומים והתקופה של הקורונה עם כל המשמעויות שבה – הציפה את הכל אל פני השטח.

ומכיוון שלפעמים קשה לנו לגעת בפחד העמוק מהנושא אנו מוצאים סיבות אחרות לרטון כלפי האדם שסביבנו כי אנו חשים עצבנות.

והאדם שעליו מתקיימת ההשלכה מרגיש מבולבל וממורמר ולא תמיד יכול "לשים את האצבע" על הסיבה.

זאת מכיוון שתהליכי ההשלכות הללו הם עמוקים מאוד ואף מוסווים מעיני המשליך ומעיני המושלך.

הם רק יוצרים אוויר עכור ואי שקט.

בתקופת הקורונה תופעת ההשלכות יכולה מאוד להתעצם.

גם עולים בנו הרבה פחדים.

פחדים ששכבו "רדומים במרתף" ועכשיו התקופה והנתונים מציפים אותם.

וגם אנחנו מאוד קרובים בקרבת יתר ליקירנו.

כך שזה באמת כר נרחב למצבים השלכתיים.

מודעות לתופעה יכולה מאוד לעזור כאן.

אם נבין ונהיה ערים ונשים לב נוכל לנהל את זה בצורה יותר טובה.

אם נחוש רוגז או עצבים כלפי בן משפחתנו נעצור לרגע.

נשאל את עצמנו: "מה באמת אנחנו חשים".

ממה באמת אנחנו חוששים?

מה מסתתר מאחורי הזעם שכרגע תוקף אותנו.

ואז נגיע למחוזות בתוכנו שלא ידענו כל כך על קיומם.

או שידענו והדחקנו.

והפתרון יוכל להיות באיזשהו ניהול של מונולוג פנימי מרגיע רגע לפני שאנו משליכים את הכאב שבנו לחצרו של בן משפחתנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *