למה להוסיף שמן למדורה? על סבל שמתווסף לכאב!

כאב הוא עובדה – אך שימו לב ש:סבל הוא בחירה!!! כן כן!

למה להוסיף עוד שמן למדורת הכאב? די לסבל!
למה להוסיף עוד שמן למדורת הכאב? די לסבל!
יש מצב מסוים שאנחנו חווים, לא פעם, ואיננו מודעים לו כלל: מצב שבו אנו כואבים – ואז מוסיפים על הכאב שכבר קיים עוד שכבה של כאב, שנובעת מאיך שאנחנו מגיבים אליו.
על פי התפיסה הבודהיסטית, הקושי הזה מפורש כ"מכת שני חיצים": החץ הראשון פוגע – והחץ השני מגיע מהתגובה שלנו לפגיעה.

כשהמציאות פוגעת – זה החץ הראשון

אנחנו נשברים רגשית, נופלים פיזית, מאבדים אדם יקר או חווים תסכול מהחיים. התחושות האלה – כאב, צער, כעס, בדידות – הן חלק מהקיום האנושי.
הן לא "שגיאה במערכת", אלא בדיוק מה שהמערכת יודעת לייצר כשהנסיבות קשות. זו התגובה הישירה לאירוע – וזו הפגיעה הראשונה, הבלתי נמנעת.
אך לא הכאב הוא הבעיה – אלא איך שאנחנו משחזרים אותו
לאחר שהכאב מתרחש, נכנסת התודעה לפעולה. היא מתחילה לפרש, לנתח, לשפוט:
"למה זה קרה לי?",
"איך לא שמתי לב?",
"אני לא אצליח להתמודד",
"אני תמיד נכשל".
כל אחת מהמחשבות הללו אינה תוצאה של האירוע עצמו – אלא תגובה של הנפש, שגורמת לנו לחוות את הכאב שוב ושוב. זו הפגיעה השנייה, זו שאנחנו יוצרים בעצמנו. וזהו בדיוק ההבדל בין כאב לבין סבל.

אפשר להפסיק להילחם בכאב – ולבחור לא לסבול

החדשות הטובות הן, שאת החץ השני אפשר לעצור. גם אם הגוף כואב, גם אם הלב נשבר – אין הכרח להוסיף שכבות של התנגדות פנימית, של שנאה עצמית או של האשמה. אנחנו יכולים לחוות את הקושי מבלי לשקוע בו.
אפשר להתייחס לכאב כאל אורח – לא כאויב. להרגיש אותו, אבל לא להיאחז בו. לא להמציא עליו סיפור.
לא לארוז אותו בזעם. פשוט לדעת: זה חלק מהחיים, וזה זמני.

לדוגמה: אדם באמצע טיפוס מפרך

הדרך תלולה, הרגליים כואבות, הזיעה נוטפת. הוא יכול להתמקד בקושי ולהישבר נפשית – או להבין שזה חלק בלתי נפרד מהמסע אל הפסגה.
התחושה הפיזית לא תיעלם – אבל החוויה הנפשית יכולה להשתנות. במקום סבל – נוכחות. במקום יאוש – נחישות.

אספנו עוד דוגמאות שיכולות להיות רלוונטיות

לדוגמה: אדם רנדומלי שנתקע בפקק…למי זה לא קרה?

הוא ממהר לפגישה חשובה, ואז מגלה שכל הכביש פקוק לחלוטין.
הוא מבין שכבר לא יגיע בזמן
האיחור. הפגישה תתחיל בלעדיו. זה בלתי נמנע.
הוא כועס על הנהגים האחרים, מקלל את עצמו שלא יצא מוקדם יותר, שוקע בתחושת כישלון או הלקאה עצמית. כל אלו מוסיפים סבל על גבי האיחור, מבלי לשנות את המציאות.
הוא מקבל שהמצב מחוץ לשליטתו. מדליק מוזיקה נעימה, נושם עמוק, מודיע על העיכוב – ומתמודד.

הורה שנשבר מול התפרצות של הילד

הילד צועק, מתפרץ, בוכה – וההורה מרגיש חסר אונים.
הקושי לטפל בסיטואציה מורכבת. זה קשה, זה מעייף – וזה אמיתי.
ההורה מתחיל לחשוב: "אני הורה גרוע", "למה זה הילד שלי?", "אני לא שווה כלום" – ומייצר כאב רגשי נוסף שלא נובע מהילד, אלא מהשיפוט העצמי.
להבין שזה רגע מאתגר בהורות, לא סימן לכישלון. לחמול על עצמו. להרגיש את העומס – בלי להוסיף אשמה.
אישה שמאובחנת עם מחלה כרונית

הפעם נסביר את זה עם החיצים…

החץ הראשון: כאב פיזי, בדיקות, תרופות, עייפות. אלו עובדות קשות שהיא צריכה להתמודד איתן.
החץ השני: מחשבות כמו "החיים שלי נגמרו", "אני לא כמו כולם", "מה עשיתי שמגיע לי" – כל אלה אינן חלק מהמחלה עצמה, אלא מהתגובה הנפשית אליה.
בחירה אחרת: להרגיש את הקושי בלי להיאחז בו. להיעזר, לטפל, לקבל תמיכה – ולזכור שהיא הרבה מעבר למחלה שלה.

אדם שפוטר מהעבודה בה עבד

החץ הראשון: הפיטורין עצמם. אובדן הכנסה, זהות מקצועית, שגרה. זה אירוע כואב מאוד.
החץ השני: הוא מריץ בראש מחשבות כמו: "אני כישלון", "לא יאהבו אותי בשום מקום אחר", "הכול אבוד". הוא מוסיף סבל רגשי שלא תורם להתמודדות – רק מכביד.
אפשרות אחרת: לקחת זמן לעבד, להרגיש, ואז להתפנות לבניית דרך חדשה. אולי אפילו הזדמנות שלא ציפה לה.

נערה שנדחתה רומנטית

החץ הראשון: התחושות של אכזבה, כאב לב, פגיעות. הן טבעיות לחלוטין.
החץ השני: היא עלולה לשקוע במחשבות כמו "אני לא שווה כלום", "אף אחד לא יאהב אותי", "עשיתי טעות ששיתפתי רגש". הסבל הזה כבר לא נובע מהדחייה עצמה, אלא מהפרשנות.
גישה אחרת: להבין שתחושת כאב בלב היא תגובה בריאה לאכזבה. לתת לה מקום – ואז להמשיך הלאה בלי לערער על הערך העצמי.

רץ מרתון שמתכווץ באמצע המסלול

החץ הראשון: השריר נתפס, הגוף מסרב להמשיך. כאב אמיתי ונקודתי.
החץ השני: "אני מאכזב את כולם", "כל האימונים היו לשווא", "אני כישלון". זוהי כבר תגובה נפשית – לא כאב פיזי.
אפשרות אחרת: לנוח, לנשום, להודות על הדרך עד כה, ולזכור – עצירה אחת אינה מגדירה מסע שלם.

מילה לסיום

אנחנו לא שולטים במה שקורה – אבל כן שולטים באופן שבו נענה. הכאב יגיע, אין ספק. אבל הסבל? זה כבר תלוי בנו.
הכאב מציאותי. הסבל – בחירה.
לעוד חומרים ותכנים של דפנה שם טוב – חפשו באינסטגם או בפייסבוק שלה תחם השם שלה. צ'או בלה!

המסע ללב שלנו ימי מלחמה – מבצע שומר החומות

המסע ללב שלנו

אם נשים לב נראה שיש לנו פעולות ומחשבות שהלב לא משתתף בהם ויש כאלה שכן.

אנחנו בימים של מלחמה בכל חזית אפשרית.

החמאס, מלחמות אחים ברחובות.

כמויות אדירות של סבל שמקיפות אותנו.

הנדיבות והאחווה בין האנשים מפנה מקומה לאלימות ולשנאה.

הדרך ללב שלכם
הדרך ללב שלכם

כשאנחנו בטוחים בצדקתנו זה מה שקורה.

כשאנחנו כבני אדם חיים בתפישה שיש צדק ואמת מוחלטים אנחנו פושטים רגל.

אולי זה גורם לנו להרגיש יותר ביטחון, אבל זה לא באמת בטחון.

לעומת זאת, עדיף לחיות עם סימני שאלה.

להבין שלכל מצב נתון יש מספר גרסאות.

יש דרכים שונות להתבונן עליו.

זו גישה שמאוד תרכך אותנו גם כלפי עצמנו וגם כלפי האחר.

יש דברים שנראים בלתי פתירים.

קפואים.

צריך ללמוד איך לתקשר כדי שיפתח מרחב אחר.

יותר רך.

יותר סלחני.

הסבל שמקיף אותנו בימים אלה יכול לשמש כמורה.

מורה שיגרום לנו להביט פנימה אל עצמנו.

אל הלב שלנו.

ולראות איך אנחנו יכולים לרכך אותו לכיוון סליחה וחמלה.

הסבל והמהומות סביבנו זו קריאה לדרך אישית אחרת, חומלת ורגישה.

 אהבה – רגשות מחשבות פעולות תובנות על יום האהבה

 אהבה – רגשות מחשבות פעולות

אהבה מורכבת מתחושות ממחשבות וממעשים.

הרבה פעמים כשמדברים על אהבה מדברים, למעשה, על רגשות.

זה עלול להיות מתעתע!

כי רגשות, כידוע לנו, הן דבר מסובך ומורכב שנשען על הרבה ניסיונות עבר שצברנו מאז שנולדנו ועד היום.

לעומת זאת, מחשבות הן משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו,

לכוון אותן ולהיות יצירתיים לגביהם.

כדי לאהוב גם במחשבות, אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו את רשימת הדברים הטובים במושא אהבתנו.

ולנטייז דאיי - תובנות
ולנטייז דאיי – תובנות

להרגיל את עצמנו לראות את הטוב.

להרגיל את עצמנו לחשוב חיובי ואופטימי.

ולתת מקום למחשבות האלה לא פחות מכובד מהרגשות.

וגם לפעול.

לדעת להיות אוהב פעיל!

לשאול, להתעניין.

להפחית ביקורת.

לא לקחת את האנשים שלצדינו כמובנים מאליו.

אז לצד הרגש כדאי לזכור לטפח מחשבה אוהבת ומעשים אוהבים.

מצב רוח רע והדרך להתמודד עימו

התמודדות עם מצב רוח רע / דפנה שם טוב

בדרך כלל אנחנו נוטים להתייחס למצב רוח רע כמו אל דבר שלילי.

זה נובע מכמה סיבות:

מצב רוח רע גורם לנו לסבל מסויים מבחינה רגשית מצב רוח רע גורם לנו לפעמים להתייחס לסביבה שלנו באופן פחות נעים.

למעשה, אם נחשוב לעומק, כשאנחנו במצב רוח רע זה בדרך כלל בגלל שמשהו מטריד אותנו.

נניח שרבנו עם מישהו שיקר לנו למשל, וזה גורם לנו למצב רוח רע.

מה עושים כשיש מצב רוח רע? איך מתמודדים?
מה עושים כשיש מצב רוח רע? איך מתמודדים?

אנחנו טרודים בשחזור הריב.

מבחינה פונקציונאלית מצב הרוח הרע מאותת לנו לקחת פסק זמן כדי להבין את האירוע שמטריד אותנו

ולראות את זה באור אחר שכזה יכול מאוד לעזור לנו לנהל את אירוע מצב הרוח הרע.

כלומר – לראות במצב הרוח הרע סוג של "הפסקה" שנועדה לעצור את זרם החיים ולגרום לנו להתבונן בארע!

כמה דברים יעזרו לנו להפוך את מצב הרוח הרע שנקלענו אליו למשהו מועיל:

קודם כל לא נפיל את עצמנו באופן לא נעים על הסובבים אותנו.

ניקח לנו את הזכות להיות במצב רוח רע כדי ללבן ביננו לבין עצמנו את הנושא.

ובאמת נתעמק בנושא שהעכיר לנו את מצב הרוח כדי ללמוד ממנו תובנות, לקחים ומסקנות.

דבר נוסף – נעשה הפרדה ביננו לבין מצב הרוח שלנו.

ננסה לזכור שיש אותנו ויש את הנושא המטריד.

ננסה לזכור שהנושא שמטריד אותנו עכשיו הוא עניין מוגדר ולא ניתן לו לצבוע בצבעים קודרים חלקים רבים בחיינו שאינם קשורים בו.

נקפיד להזכיר לעצמנו את כל הדברים הטובים בחיינו שלא קשורים לנושא המטריד.

אם נצליח לחשוב בדרך הזו הנושא המטריד ייכנס לפרופורציות.

אם נראה במצב הרוח הרע אורח שבא לדון עם עצמנו בסוגיה מסויימת, הרי שנוכל לנהל את הלך הרוח הלא נעים באופן פרודוקטיבי, יעיל ופחות מזיק.

בפוסטים הבאים ננסה לשוחח על נושאים רבים בעולמות של:

פסיכותרפיה, פסיכולוגיה ועולמות של ייעוץ זוגי, אישי ומשפחתי.

ננסה להתיחס גם לייעוץ במגזר החרדי – מרכז י.נ.ר למשל וכדומה.

האם כדאי לקבל שירות מאת מטפלת זוגית ופסיכולוגית או שמספיק למצור מטפל שיש לנו עימו חיבור ועו מיני דקויות שונות.

מועדים לשמחה וחג סוכות שמח!

דילוג לתוכן