תובנות והסברים על אהבה

אהבה היא רגש;

רגש שגורם לנו חום בגוף,

חום נעים שכזה,

כמו שמש חמימה שמתפשטת בעצמות,

וזו גם חשיבה;

חשיבה על התכונות החיוביות של אובייקט האהבה שלנו.

האהבה היא רצון להיות עם מי שאנחנו אוהבים באופן פיזי, רגשי ואינטלקטואלי.

 

אנחנו מעוניינים לעשות טוב לאדם שאותו אנחנו אוהבים:

לשמח אותו ולדאוג לו.

האהבה מיפה אותנו!

היא מאירה את הפנים שלנו,

את החיוך שלנו,

היא מגבירה את הערות שלנו,

וגם כשאנחנו נאהבים – אנחנו יותר רגועים ויתר שמחים.

שם אנחנו לא כועסים ולא מאשימים.

אנחנו לא סגורים ולא מכווצים.

האהבה צריכה להיות דינאמית.

 

אפשר ורצוי לשלב אותה ולבטא אותה בתוך מערכת היחסים

האהבה יכולה להתבטא בדאגה, עידוד, תשומת לב.

האהבה יכולה להתבטא בפעילויות משותפות.

בביטויים מילויים ובביטויים פיזיים.

כל כך חשוב לפתח מודעות לזה והרגלים כאלה בכל מערכות היחסים שלנו!

"מה שבישלת בערב שבת תאכל בשבת"

כולנו מכירים את האמרה הזאת.

אם אנחנו רוצים להבין על עצמנו דברים אנחנו יכולים לחשוב על המניעים שגרמו לנו לבחירות מסויימות שהמשפיעות על ההווה שלנו.

וגם להסיק מסקנות על עצמנו.

למה בחרנו כך ולא אחרת.

מה הניע אותנו.

האם היינו אימפולסיבים מדי?

האם רצינו להרשים?

האם היו לנו בעיות במערכות יחסים שלנו?

האם היינו מכורים למשהו?

נכון שאי אפשר לשנות את העבר.

ולא לשם כך נחוץ חשבון הנפש הזה.

אבל  ההבנה של הקשר בין ההווה לעתיד חשובה.

חשוב שנבין שאנחנו יכולים להשפיע היום על העתיד שלנו…

לכן כדאי שנפעל מתוך ערנות חשיבה ותשומת לב למעשים שלנו ולהתנהלות שלנו.

אם למשל אנחנו רוצים יחסים טובים עם הקרובים לנו נצטרך להשקיע בזה מחשבה.

חביבות ופרגון יגרמו לאנשים סביבנו לאהוב אותנו ולרצות בקרבתנו.

אם נהיה בוטים או מרירים זה יגרור יחס אחר מצידם כלפינו.

או פיתוח הרגלי בריאות טובים.

 

דבר שיגרום לנו בעתיד להיות יותר בריאים יותר מרוצים.

כשאנחנו מפתחים את תשומת הלב הזאת מאוד חשוב שלא נרגיש אשמה וחרטה.

להיפך.

נרגיש שמחה והבנה שאנחנו מתקדמים.נבין שאנחנו לומדים מגדילים את המודעות שלנו לעצמנו, בזכות תשומת הלב למעשים שלנו בעבר.